השבוע חגגתי יום הולדת 46 ועם כל החגים: פסח, ליל הסדר, שוב שבת, שוב ערב חג, היה נדמה, שהחגיגה לא נגמרת - וטוב שכך! כי בעיני , כל יום הוא סיבה למסיבה במיוחד כשיש לך חיית מחמד ועל כך בפוסט הזה.
ימי חופשת הפסח, אפשרו לי לבלות זמן איכות עם בני משפחתי, ולתת תשומת לב אמיתית ומשמעותית לכל אחד מבני המשפחה.
 |
| הקטנטונת החדשה שלנו |
לאחר תקופה ארוכה בה בקשתי לא להיות אמא לחתולה (לאחר שברון לב של מות חתול בית אהוב...) הפתיעו אותי, ליום הולדתי עם חתולה גורה מקסימה שנלקחה באותו יום מכלוב שבו היו עימה 5 כלבים גדולים וחייה היו בסכנה.
שכחתי מה זה להיות אמא לחתולה כל כך קטנה. הצורך הבלתי נגמר לשחק, להשתולל, ולדרוש את תשומת לב שמגיעה לה. שעות הלילה מיועדות למשחק ואין מצב שבשעות היום אוכל לעבוד על המחשב כי הוא חם ומאד כיף להתכרבל עליו. בקיצור, חיי השתנו והם שוב סובבים סביב דרישות הקטנטונת.
הימים האחרונים הביאו אותי למחשבה איזה בני מזל אנחנו שאנחנו חולקים את עולמנו עם חיות מחמד שהם חלק ממשפחתנו, ואיך החיים משתנים ברגע שנוסף חבר על ארבע למשפחה.
כל אחד מאיתנו מרגיש צורך ללטף, לפנק ,לתת אהבה, לאותו יצור פרוותי, שהוא חלק מהמשפחה. אותו חלק, שתמיד מקבל אותנו איך שאנחנו, שאף פעם לא ביקורתי, שאף פעם לא מתלונן עלינו, שתמיד מוכן לשחק ותמיד רוצה לרצות ללקק להתפנק.
בחיי היומיום אנחנו עסוקים בריצוי אחרים: הבוסים בעבודה, הילדים במשפחה, בני הזוג בחיינו אבל יש מישהו אחד שרוצה רק לרצות אותנו, לשמח אותנו והוא עושה זאת ללא דרישה מאיתנו ללא תנאים פשוט כך כי זה המהות שלו.
ועל כן עלינו להודות לאותם חברים על ארבע שבחרו להיות חלק מחיינו ולהעשיר אותנו באופנים כה רבים.
ועכשיו הפתעה?!
לכבוד יום הולדתי ורק לימים הקרובים עד תאריך 3 במאי!!
אתם מקבלים
מתנה חטיף לחתול/לכלב בשווי 20 שח
בתמורה
הגיבו כאן ממש למטה:
כתבו לי איך חייכם השתנו עם בואה של חיית המחמד שלכם?
שלכם ובשבילכם
ליאורה
ליאורה, כל כך הזדהיתי עם דברייך, אני מאז ומעולם הייתי בחורה של כלבים, או כך יותר נכון חשבתי. הייתי סטודנטית שנה ראשונה וגרתי במעונות, כשמדי פעם הגיחה חתולה מתוקה שכל פעם התכרבלה בין רגלי, מדי פעם ליטפתי אותה והיא התפנקה עלי. בהמשך הרומן הייתי משאירה לה שאריות של קופסת טונה או לחם עם גבינה והיא בתמורה הייתה מפתיעה אותי כשהופיעה בחדרי לאחר שהכניסה עצמה דרך הסורגים.. כשקניתי לה את שק האוכל הראשון ידעתי שזהו, הפעם זה סופי. התוודעתי לעולם החתולים, התאהבתי בבובה והיא הייתה נאמנה בלי סוף, הייתי חוזרת ממשמרות לילה והיא הייתה מלווה אותי בשביל הארוך, כאילו הייתה שם כדי לשמור עלי וללוות אותי בחשכה.
השבמחקמי שאומר שחתול לא נאמן, כנראה לא הכיר באמת חתולים. בובה ואני חלקנו ארבע שנים נהדרות יחד והיא כבר לא איתי כמעט שלוש שנים, נאלצתי להרדים אותה בכאב לב רב כיוון שסבלה מאוד מבעיות בכליות.
כיום אני מגדלת את בוני, כלבה בת תשע שננטשה לפני שלוש שנים בפתח עמותה לבע"ח בבר אילן. אין כמו ההרגשה שמעניק חבר נאמן. אני זוכה לכך כעת מבוני וזכיתי בחברה נאמנה גם מבובה שבזכותה למדתי להכיר ולהעריך את האופי של החיה המגרגרת והמדהימה הזו.
מורן
מורן כל כך שמחתי לקרא את הסיפור שלך איך חתולה פילסה את דרכה אל חייך ואיך למדת להכיר את נפלאות החתולים וכמובן את נפלאות הכלבים גם כן
השבמחק